Chap. 30
1
וַיִּשְׁלַ֨ח יְחִזְקִיָּ֜הוּ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֣ל וִֽיהוּדָ֗ה וְגַֽם־אִגְּרוֹת֙ כָּתַב֙ עַל־אֶפְרַ֣יִם וּמְנַשֶּׁ֔ה לָב֥וֹא לְבֵית־יְהוָ֖ה בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשׂ֣וֹת פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Ezéchias envoya un message à tout Israël et Juda ; il écrivit aussi des lettres à Ephraïm et Manassé, les invitant à venir au temple de l’Éternel à Jérusalem, pour célébrer la Pâque [en l’honneur de] l’Éternel, Dieu d’Israël.
Rachi (non traduit)
וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וגו'. כִּי עֲדַיִין לֹא גָּלוּ כִּי זֶה הָיָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ וְהֵם לֹא גָּלוּ כִּי אִם בְּשֵׁשׁ לְמָלְכוֹ כְּדִכְתִיב (בִּמְלָכִים ב' י''ח) וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה וְהִיא שְׁנַת ט' לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא כָּתוּב בְּסוֹף הַסֵּפֶר:
2
וַיִּוָּעַ֨ץ הַמֶּ֧לֶךְ וְשָׂרָ֛יו וְכָל־הַקָּהָ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשׂ֥וֹת הַפֶּ֖סַח בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִֽי:
Le roi et ses chefs et toute la communauté de Jérusalem furent d’avis de célébrer la Pâque au second mois.
M. David (non traduit)
בחדש השני. באייר ור''ל לעבר השנה לשיקרא ניסן:
3
כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא כִּ֤י הַכֹּהֲנִים֙ לֹֽא־הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמַדַּ֔י וְהָעָ֖ם לֹא־נֶאֶסְפ֖וּ לִֽירוּשָׁלִָֽם:
Car ils n’avaient pu la célébrer en ce temps-là, parce que les prêtres ne s’étaient pas sanctifiés en nombre suffisant et que le peuple ne s’était pas réuni à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּנִיסָן:
כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי. הִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹת דַּי לְיִשְׂרָאֵל בָּהֶם לְהַקְרִיב פִּסְחֵיהֶם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנִיסָן שֶׁהֲרֵי לֹא כִּלּוּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַבַּיִת עַד י''ו בְּנִיסָן וְכֵן פִּתְרוֹן כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בָּעֵת הַהִיא כְּלוֹמַר אפי' אִם לֹא עִכְּבוּ טָהֳרַת הַבַּיִת שֶׁלֹּא כִּלּוּ עַד י''ו בְּנִיסָן לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹתוֹ עַתָּה לְפִי כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי:
וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ. עֲדַיִין כּוּלָּם לִירוּשָׁלַיִם:
M. David (non traduit)
בעת ההיא. ר''ל בעת הראוי בחדש הראשון: למדי. למן די ר''ל שיהיה די בהם להקריב כל ישראל:
Ralbag (non traduit)
כי הכהנים לא התקדשו למדי. ר''ל למה שיספיק לקרבנות הפסחים כי שם יצטרכו כהנים רבים ולזה הצטרך לדחות אותו לחדש השני ועוד כי העם והם העולי' לרגל לא נאספו לירושלי'. והנה מזה המקום למדנו שכבר אפשר שיעברו השנה בעבור שלא נאספו העם לירושלים או בעבור שהכהנים אינם מקודשים לפי מה שיספיק. וראוי שיתבאר מזה שאם היו הכהנים טמאים לא ידחה לפסח שני אבל יעשוהו בטומא' כי השרש בידנו אנשים נדחים לפסח שני לא הקהל וכבר למדנו זה גם כן מאמרו לא התקדשו למדי למדנו מזה שהיו רבים טהורים אלא שלא יספיקו ויצטרכו שיהיו יותר ולזה הוצרכו לעבר השנה אך אם לא התקדשו כלל היו יכולין לעשות אותו בטומאה :
4
וַיִּישַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וּבְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָֽל:
La chose plut aux yeux du roi et aux yeux de toute l’assemblée,
M. David (non traduit)
וישר הדבר. למעלה אמר שהיו מתיעצים בדבר וכאן אמר שהיה הדבר ישר בעיני כולם והסכימו לעבר השנה:
5
וַיַּֽעֲמִ֣ידוּ דָבָ֗ר לְהַעֲבִ֨יר ק֤וֹל בְּכָל־יִשְׂרָאֵל֙ מִבְּאֵֽר־שֶׁ֣בַע וְעַד־דָּ֔ן לָב֞וֹא לַעֲשׂ֥וֹת פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֣י לֹ֥א לָרֹ֛ב עָשׂ֖וּ כַּכָּתֽוּב:
et ils décidèrent de proclamer par tout Israël, de Bersabée à Dan, qu’on eût à venir célébrer la Pâque en l’honneur de l’Éternel, Dieu d’Israël, à Jérusalem, car on ne l’avait pas de longtemps célébrée ainsi qu’il était écrit.
Rachi (non traduit)
מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן. זֶהוּ תְּחוּם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
כִּי לֹא לָרֹב. פִּתְרוֹן כִּי רוֹב שָׁנִים עָבְרוּ שֶׁלֹּא עָשָׂהוּ כְּהִלְכָתוֹ:
M. David (non traduit)
ויעמידו דבר. גזרו אומר להכריז בכל מקומות ישראל וכו': כי לא לרוב. כי לזמן מרובה לא עשו פסח ככתו' בתורה ולזה היה מהצורך להזכיר' ולזרזם:
Ralbag (non traduit)
כי לא לרב עשו ככתוב. ר''ל כי לא עשו ישראל פעמים רבות הפסח ככתוב :
6
וַיֵּלְכוּ֩ הָרָצִ֨ים בָּֽאִגְּר֜וֹת מִיַּ֧ד הַמֶּ֣לֶךְ וְשָׂרָ֗יו בְּכָל־יִשְׂרָאֵל֙ וִֽיהוּדָ֔ה וּכְמִצְוַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֤וּבוּ אֶל־יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל וְיָשֹׁב֙ אֶל־הַפְּלֵיטָ֔ה הַנִּשְׁאֶ֣רֶת לָכֶ֔ם מִכַּ֖ף מַלְכֵ֥י אַשּֽׁוּר:
Les courriers partirent, nantis des lettres de la main du roi et de ses chefs, dans tout Israël et Juda, pour dire, conformément à l’ordonnance du roi : "Enfants d’Israël, revenez à l’Éternel, Dieu d’Abraham, d’Isaac et d’Israël, afin qu’il revienne à ce reste de vous qui a pu échapper à la main des rois d’Assyrie.
Rachi (non traduit)
וְיָשֹׁב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר. אע''פ שֶׁלֹּא הִגְלוּ עֲדַיִין קוֹרֵא לָהֶם פְּלֵיטָה כִּי הָיָה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר גָּלוּ כְּבָר וְעוֹד כִּי מַלְכֵי אַשּׁוּר תָּפְשׂוּ הַכֹּל בִּימֵי אָחָז וּמַה שֶׁהָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּאִילּוּ גָּלוּ לְפִי כִּי ו' שְׁנַיִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה וְהָיָה מוֹשֵׁל בָּהֶם וּמוֹלִיכָן בַּגּוֹלָה וְעוֹשֶׂה בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ וְזֶה הָיָה בְּתוֹךְ אוֹתָן שֵׁשׁ שָׁנִים וּכְבָר גָּלוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּימֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְאָחַז וְהֵם יוֹדְעִים מִיַּד כְּשֶׁיִּמְרְדוּ יִשְׂרָאֵל בַּמֶּלֶךְ אַשּׁוּר יוֹלִיכֵם בַּגּוֹלָה וְלָהֶם קוֹרֵא פְּלֵיטַת אַשּׁוּר לְפִי שֶׁלֹּא מָשַׁל בָּהֶם וְלֹא בְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה:
M. David (non traduit)
וכמצות המלך לאמר. לומר להם כמצות המלך אתם בני ישראל שובו וכו': וישוב. ואז ישוב גם הוא אל הפליטה הנשארת לעזור לכם: מכף מלכי אשור. כי אותם שבעבר הירדן כבר גלו מארצם ע''י אשור:
M. Tsion (non traduit)
הרצים. ההולכים במרוצה ורדיפה : באגרות. בספרים : הפליטה. ענין הצלה :
7
וְאַל־תִּֽהְי֗וּ כַּאֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וְכַ֣אֲחֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר מָעֲל֔וּ בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵיהֶ֑ם וַיִּתְּנֵ֣ם לְשַׁמָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר אַתֶּ֥ם רֹאִֽים:
Ne soyez point semblables à vos pères et à vos frères, qui furent infidèles à l’Éternel, Dieu de leurs pères, de sorte qu’il les livra à la désolation, comme vous le voyez.
Rachi (non traduit)
וְאַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם וְכַאֲחֵיכֶם. פִּתְרוֹן וא''ת עֲדַיִין בּוֹטְחִים אָנוּ שֶׁיַּעֲלֶה מֵעָלֵינוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהָיָה לִפְנֵיכֶם, וּמַה אֵירַע לָהֶם כְּשֶׁעָזְבוּ אֶת ה' וַיִּמְעֲלוּ בּוֹ מַעַל וַיִּתְּנֵם לְשַׁמָּה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים:
M. Tsion (non traduit)
לשמה. לתמהון :
8
עַתָּ֕ה אַל־תַּקְשׁ֥וּ עָרְפְּכֶ֖ם כַּאֲבוֹתֵיכֶ֑ם תְּנוּ־יָ֣ד לַיהוָ֗ה וּבֹ֤אוּ לְמִקְדָּשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדִּ֣ישׁ לְעוֹלָ֔ם וְעִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְיָשֹׁ֥ב מִכֶּ֖ם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ:
A présent, ne roidissez pas votre nuque comme vos pères ; tendez la main vers l’Éternel, venez dans son sanctuaire, qu’il a consacré à jamais, servez l’Éternel, votre Dieu, afin qu’il détourne de vous le feu de sa colère.
Rachi (non traduit)
עַתָּה אַל תַּקְשׁוּ עָרְפְּכֶם וגו'. בְשׁוּבְכֶם עַל ה' אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת, אֲפִילּוּ אוֹתָן קְצָת שֶׁגָּלוּ כְּבָר שֶׁהָיוּ נִלְחָמִים עִם יִשְׂרָאֵל וַיְכֻלּוּ לָהֶם וּמוֹלִיכִין אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בַּשִּׁבְיָה וְאִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו יִתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם לְשׁוּבָם לָאָרֶץ הַזֹּאת כִּי חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֱלֹהֵיכֶם:
M. David (non traduit)
תנו יד. ר''ל תקעו כף דרך התחייבות:
M. Tsion (non traduit)
אל תקשו. הוא ענין מליצה כאלו נתקשה העורף עד שא''א להחזיר הפנים מול ה' ואמר מעתה אל תקשו והחזירו פניכם אל ה' :
9
כִּ֣י בְשׁוּבְכֶ֞ם עַל־יְהוָ֗ה אֲחֵיכֶ֨ם וּבְנֵיכֶ֤ם לְרַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י שֽׁוֹבֵיהֶ֔ם וְלָשׁ֖וּב לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את כִּֽי־חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְלֹא־יָסִ֤יר פָּנִים֙ מִכֶּ֔ם אִם־תָּשׁ֖וּבוּ אֵלָֽיו: (ס)
C’est par votre retour à l’Éternel que vos frères et vos enfants trouveront de la pitié auprès de leurs ravisseurs, de façon à retourner dans ce pays, car clément et miséricordieux est l’Éternel, votre Dieu, et il ne détournera pas sa face de vous, si vous revenez à lui."
M. David (non traduit)
אחיכם ובניכם. אשר הם בגולה יתן אות' המקום לרחמים לפני שוביהם לתת להם רשות לשוב להארץ הזאת:
10
וַיִּֽהְי֨וּ הָרָצִ֜ים עֹבְרִ֨ים מֵעִ֧יר | לָעִ֛יר בְּאֶֽרֶץ־אֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וְעַד־זְבֻל֑וּן וַיִּֽהְיוּ֙ מַשְׂחִיקִ֣ים עֲלֵיהֶ֔ם וּמַלְעִגִ֖ים בָּֽם:
Les courriers passèrent de ville en ville dans le pays d’Ephraïm et de Manassé jusqu’en Zabulon, mais on se railla d’eux et on les bafoua.
11
אַךְ־אֲנָשִׁ֛ים מֵאָשֵׁ֥ר וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִזְּבֻל֑וּן נִֽכְנְע֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ לִירוּשָׁלִָֽם:
Seuls des hommes d’Aser, de Manassé et de Zabulon s’humilièrent et vinrent à Jérusalem.
M. David (non traduit)
ומנשה ומזבלון. אף ששחקו על הרצים מ''מ אנשים מהם נכנעו ובאו:
12
גַּ֣ם בִּיהוּדָ֗ה הָֽיְתָה֙ יַ֣ד הָאֱלֹהִ֔ים לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם לֵ֣ב אֶחָ֑ד לַעֲשׂ֞וֹת מִצְוַ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ וְהַשָּׂרִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה:
En Juda aussi la main de Dieu agit pour leur donner un même cœur, afin d’accomplir l’ordre du roi et des chefs selon la prescription de l’Éternel.
M. David (non traduit)
לב אחד. ר''ל הסכמה אחת: בדבר ה'. בדבר שהוא מצות ה':
M. Tsion (non traduit)
יד האלהים. כח האלהים :
Ralbag (non traduit)
גם ביהודה היתה יד האלהים. ר''ל שהוא עזרם בזה להטות לבם אל מה שרצהו המלך :
13
וַיֵּֽאָסְפ֤וּ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עַם־רָ֔ב לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת בַּחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י קָהָ֖ל לָרֹ֥ב מְאֹֽד:
Une population nombreuse se réunit à Jérusalem pour célébrer la fête des azymes au second mois ; ce fut une affluence énorme.
14
וַיָּקֻ֕מוּ וַיָּסִ֙ירוּ֙ אֶת־הַֽמִּזְבְּח֔וֹת אֲשֶׁ֖ר בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַֽמְקַטְּרוֹת֙ הֵסִ֔ירוּ וַיַּשְׁלִ֖יכוּ לְנַ֥חַל קִדְרֽוֹן:
Ils se levèrent, ôtèrent les autels qui se trouvaient à Jérusalem ; ils enlevèrent aussi les encensoirs et les jetèrent au torrent du Cédron.
Rachi (non traduit)
הַמְקַטְּרוֹת. מָקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם:
M. David (non traduit)
המקטרות. המזבחות העשויות להקטיר בהם לע''ג את הקטורת:
Ralbag (non traduit)
ואת כל המקטרות הסירו. ר''ל הכלי' שהיו מקטרים בהם לע''ז :
15
וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם נִכְלְמוּ֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבִ֥יאוּ עֹל֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה:
Puis ils immolèrent le sacrifice pascal le quatorze du second mois ; les prêtres et les Lévites eurent honte, se sanctifièrent et apportèrent des holocaustes au temple de l’Éternel.
Rachi (non traduit)
וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ. שֶׁעִיכְּבוּ לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְפִיכָךְ עִכְּבוּ כָּל כָּךְ מִלָּבוֹא עַד עַתָּה כִּי לֹא יוּכְלוּ לְהַאֲמִין בְּדָבָר הַזֶּה קוֹדֵם לָכֵן לְפִי שֶׁהִזְנִיחָן אָחָז מִכַּהֵן וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים אֶפְשָׁר אֶתְמוֹל עָבַד אָחָז עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּבְנוֹ יְחִזְקִיָּהוּ לְאַלְתַּר בַּשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה מִיָּד בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לַעֲבוֹד לְאֵל אֶחָד לְבַדּוֹ וְיִצְטָרֵךְ לָנוּ וּלְכָךְ נִתְעַצְּלוּ וְנִתְרַשְּׁלוּ מִלָּבֹא וְגַם שְׁאָר יְהוּדָה שֶׁלְּפָנָיו הִזְנִיחַ אָחָז וּכְשֶׁחָקְרוּ וֶהֱבִינוּ בַּדָּבָר שֶׁהַכֹּל הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם בָּאוּ וַיִּתְקַדְּשׁוּ כֻּלָּם:
M. David (non traduit)
נכלמו. על מה שאחרו להתקדש עד הנה ובעבורם עברו השנה: ויביאו עלות. לרצות לה' על מה שאחרו להתקדש:
M. Tsion (non traduit)
נכלמו. ענין בושה :
Ralbag (non traduit)
והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו. ר''ל שהם נכלמו במה שהוצרכו לדחות הפסח חדש אחד על אשר לא התקדשו למדי כי כבר השיגם על זה בשת וכלימה ולזה נתקדשו עתה כולם והביאו עולות הבוקר לבית ה' קודם שחיטת הפסחים כי כן ראוי כי עולת הבוקר קודמת לכל קרבן :
16
וַיַּֽעַמְד֤וּ עַל־עָמְדָם֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם כְּתוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה אִישׁ־הָאֱלֹהִ֑ים הַכֹּֽהֲנִים֙ זֹרְקִ֣ים אֶת־הַדָּ֔ם מִיַּ֖ד הַלְוִיִּֽם:
Ils se tinrent à leur place selon leur règle, conformément à la loi de Moïse, homme de Dieu ; les prêtres versaient le sang que leur passaient les Lévites.
Rachi (non traduit)
הַכֹּהֲנִים זֹרְקִים. כִּי מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָה, וְאַל תִּתְמַהּ לָמָּה לֹא שָׁחֲטוּ בְּעָלִים עַצְמָם לְפִי שֶׁכָּתוּב בְּסָמוּךְ כִּי רַבַּת בַּקָּהָל אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדְּשׁוּ וְהַלְוִיִּם הָיוּ עַל שְׁחִיטַת פִּסְחֵיהֶם:
M. David (non traduit)
ויעמדו על עמדם. חוזר הוא על הלוים ולפי שאמר שהכהנים היו זורקים את הדם מיד הלוים לזה אמר שהלוים עמדו על מקום מעמדם ולא הוליכו את הדם כי ההולכה לעבודה יחשבו המה זרים לעבודה וז''ש כמשפטם בתורת משה שאסר עליהם העבודה: מיד הלוים. כי הכהנים קבלו את הדם והוליכו אל המזבח והושיבו המזרקות על ידי הלוים להיות מוכן לזריקה:
Ralbag (non traduit)
הכהנים זורקים את הדם מיד הלוים. הנה באר כי מפני שהיו בעלי הפסחים טמאים הוצרכו הלוים לעמוד על שחיטת פסחיהם וזכר כי רבים מהעם שבאו מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו ואכלו את הפסח בלא ככתוב כי היו ראוים להדחות לפסח שני ועוד כי כבר אכלוהו בטומאה ולא אכלוהו בטהרת הקדש כי הם היו טמאים באכלם אותו. והנה התפלל עליהם חזקיהו לה' יתברך שיכפר על עונם ושמע ה' לקול חזקיהו וירפא העם מהחלי שהביא ה' עליהם על עונם זה. ומזה המקום למדנו שכבר עברו השנה שאם לא היה הענין כן הנה לא יתכן לומר שאכלוהו בלא ככתוב כי לא היה שם עת אחר אחריו יהיה ראוי לאכלו בו ועוד כי לא יתכן שיהיו כל הקהל נדחים לפסח שני. ואמנם קרא אותו החדש השני כי כבר קדשו ניסן להיות ראשון קודם שעברו השנה כמו שאמרו ז''ל (פסחים נ''ו) :
17
כִּי־רַבַּ֥ת בַּקָּהָ֖ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־הִתְקַדָּ֑שׁוּ וְהַלְוִיִּ֞ם עַל־שְׁחִיטַ֣ת הַפְּסָחִ֗ים לְכֹל֙ לֹ֣א טָה֔וֹר לְהַקְדִּ֖ישׁ לַיהוָֽה:
Car il y en avait beaucoup dans l’assemblée qui ne s’étaient point sanctifiés, et les Lévites étaient chargés d’immoler les sacrifices pascaux pour tous ceux qui n’étaient pas purs, afin de les consacrer à l’Éternel.
Rachi (non traduit)
לְכֹל לֹא טָהוֹר. שֶׁהָיָה לֵוִי בִּמְקוֹמוֹ לְהַקְדִּישׁ לה':
M. David (non traduit)
כי רבת בקהל. בא ליתן טעם מדוע לא שחטו הבעלים עצמן את פסחיהם ואמר כי רבים היו נמצאים בהם אשר לא התקדשו ולא הותרו לבוא לעזרה ולזה היו הלוים ממונים על שחיטת הפסחים לשחוט בעבור מי שלא היה טהור: להקדיש לה'. ר''ל לעשות בעצמו את ההקדש והוא שחיטת הפסח:
18
כִּ֣י מַרְבִּ֣ית הָעָ֡ם רַ֠בַּת מֵֽאֶפְרַ֨יִם וּמְנַשֶּׁ֜ה יִשָּׂשכָ֤ר וּזְבֻלוּן֙ לֹ֣א הִטֶּהָ֔רוּ כִּֽי־אָכְל֥וּ אֶת־הַפֶּ֖סַח בְּלֹ֣א כַכָּת֑וּב כִּי֩ הִתְפַּלֵּ֨ל יְחִזְקִיָּ֤הוּ עֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֥ה הַטּ֖וֹב יְכַפֵּ֥ר בְּעַֽד:
Une grande partie du peuple, beaucoup de gens d’Ephraïm et de Manassé, d’Issachar et de Zabulon, ne s’étaient pas purifiés ; ils avaient mangé l’agneau pascal sans égard aux prescriptions ; mais Ezéchias avait intercédé pour eux, disant : "L’Éternel, qui est bon, absoudra
Rachi (non traduit)
כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב. שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה שֶׁאֲכָלוּהוּ בְּטוּמְאָה כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם וגו':
M. David (non traduit)
רבת מאפרים. בא לפרש מי היו מרבית העם ואמר שהיו מאפרים וכו': כי אכלו. בא לפרש אם לא הטהרו איך אכלו הפסח ואמר כי באמת אכלו את הפסח בדרך אשר לא כן כאשר כתוב בתורה: כי התפלל. כי בעבור העון הזה התפלל יחזקיה עליהם ואמר ה' הטוב לכל יכפר בעד העון הזה והוא מקרא קצר ומובן מאליו בע''כ עשו שלא כהוגן כי לא היה מאפשר להעמיד אחרים במקומם כי אין הפסח נאכל אלא למנוייו אבל בדבר ביאת העזרה לשחוט הפסחים הואיל והיה אפשר בלוים לא באו בטומאה לעזרו:
M. Tsion (non traduit)
מרבית. מל' רבוי :
19
כָּל־לְבָב֣וֹ הֵכִ֔ין לִדְר֛וֹשׁ הָאֱלֹהִ֥ים | יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֑יו וְלֹ֖א כְּטָהֳרַ֥ת הַקֹּֽדֶשׁ (ס)
quiconque aura disposé son cœur à rechercher l’Éternel, Dieu de ses pères, même sans la purification de sainteté."
Rachi (non traduit)
כָּל לְבָבוֹ הֵכִין. כָּךְ מְפוֹרָשׁ בְּבָרַיְיתָא דר' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל ר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַמַּתְחֶלֶת בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דִּבְרֵי ר' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל ר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי בָּאַגָּדָה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כ') לְהַקְשִׁיב אָזְנְךָ לַתְּבוּנָה מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת הָאַגָּדָה נִדְרָשׁ וְזֶה אֶחָד מֵהֶם נֶחְלָק הַסֵּדֶר כְּגוֹן זֶה ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד כָּל מִי שֶׁכָּל לְבָבוֹ הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת פִּסְחוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשׂוּ בְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא טִהֲרוּ וִיהוּדָה כּוּלָּם נִטְהֲרוּ לְפִי שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לִירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ יְכוֹלִים לִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ וְלָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם אֲבָל רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן אֵין לָהֶם כָּל כָּךְ פֶּשַׁע בְּדָבָר לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם הַדָּבָר רָחוֹק עַל יְדֵי אִגְּרוֹת לֹא הָיָה לָהֶם לְהַמְתִּין וּלְאַחֵר מִלָּבוֹא עַד שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ לְפִיכָךְ בָּאוּ וְלֹא נִטְהֲרוּ וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה פְּשִׁיעָתָם לְפִיכָךְ תְּכַפֵּר בַּעֲדָם וְכֵן (יְשַׁעְיָה ל''ה) יְשׂוּשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְגוֹמֵר הוּא נֶחְלַק הַסִּידּוּר:
M. David (non traduit)
כל לבבו הכין. על יחזקיהו חוזר: ולא כטהרת הקדש. ועם שע''י נאכלו הפסחים בלא טהרה הראוי לקודש מ''מ הכנת לבבו היתה לה' והוראת שעה היתה:
20
וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶל־יְחִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּרְפָּ֖א אֶת־הָעָֽם: (ס)
L’Éternel exauça Ezéchias et pardonna au peuple.
M. David (non traduit)
וישמע ה'. ולזה שמע ה' אל תפלתו וכפר על העון הזה:
M. Tsion (non traduit)
וירפא. ענין כפרה כי החטא הוא חולי הנפש ותחשב הכפרה לרפואה וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מא) :
21
וַיַּעֲשׂ֣וּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִ֨ים בִּירוּשָׁלִַ֜ם אֶת־חַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וּֽמְהַלְלִ֣ים לַ֠יהוָה י֣וֹם | בְּי֞וֹם הַלְוִיִּ֧ם וְהַכֹּהֲנִ֛ים בִּכְלֵי־עֹ֖ז לַיהוָֽה: (ס)
Les enfants d’Israël se trouvant à Jérusalem célébrèrent donc la fête des Azymes sept jours, en grande joie, et les Lévites et les prêtres louèrent l’Éternel jour par jour, avec des instruments puissants en l’honneur de l’Éternel.
Rachi (non traduit)
וְהַכֹּהֲנִים בִּכְלֵי עֹז. בַּחֲצוֹצְרוֹת:
M. David (non traduit)
ויעשו וכו'. ר''ל בדבר הקרבנות הקבועים: בכלי עוז. בכלים חזקים בחשיבות:
22
וַיְדַבֵּ֣ר יְחִזְקִיָּ֗הוּ עַל־לֵב֙ כָּל־הַלְוִיִּ֔ם הַמַּשְׂכִּילִ֥ים שֵֽׂכֶל־ט֖וֹב לַיהוָ֑ה וַיֹּאכְל֤וּ אֶת־הַמּוֹעֵד֙ שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֔ים מְזַבְּחִים֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים וּמִ֨תְוַדִּ֔ים לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיהֶֽם: (ס)
Ezéchias adressa des encouragements à tous les Lévites qui se montraient très entendus au service de l’Éternel. Ils consommèrent les repas de la fête durant les sept jours, offrant des sacrifices d’actions de grâces et rendant hommage à l’Éternel, Dieu de leurs pères.
Rachi (non traduit)
הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל טוֹב לה'. לְעִנְיַן שִׁירָה נוֹפֵל לוֹמַר לְשׁוֹן שֵׂכֶל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (לְעֵיל א' כ''ו) וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל מִזְרָחָה לְשֶׁלֶמְיָהוּ וּזְכַרְיָהוּ בְּנוֹ יוֹעֵץ בְּשֶׂכֶל וְגוֹמֵר וְדִבֵּר חִזְקִיָּהוּ עַל לִבָּם תַּנְחוּמִים וּדְבָרִים טוֹבִים לְחַזְּקָם וְלַעֲזוֹר לָהֶם כְּדֵי שֶׁיְּחַזְּקוּ אַף הֵם בְּשִׁיר שֵׂכֶל טוֹב לה':
וּמִתְוַדִּים לה'. עַל זֶבַח תּוֹדָה וּמוֹדִים לה' עַל הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לָהֶם שֶׁזֶּבַח תּוֹדָה עַל נֵס הוּא בָּא:
M. David (non traduit)
על לב. ר''ל דברים המקובלים להכניס בלבם אהבת המקום: לה'. בדבר עבודת ה': את המועד. זבחי המועד והוא מקרא קצר: מזבחים. היו מזבחים: ומתודים. על שלמי התודה הבא להודות עליו על הנסים:
Ralbag (non traduit)
וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים וגו'. הנה הדיבור על לבם היה לי מה שאחשוב למשוך לבבם להישיר העם אל הטוב כדי שיכופר להם עונם ולעבוד כולם עבודתם יום ביום בימי החג בשיר בכלי ובפה. והנה אכלו ישראל בכל ימי הפסח זבחי שלמים והיו מתודים לה' אלהיהם על השלמים בסמכם ידיהם עליהם כדי שיכופר להם העון ובזה גם כן היה תועלת ללוים כי ישמחום ישראל בשלמים אשר הם זובחים להאכילם מהם כמו שנזכר בתורה ואולי בזה גם כן דבר חזקיה על לב כל הלוים :
23
וַיִּוָּֽעֲצוּ֙ כָּל־הַקָּהָ֔ל לַעֲשׂ֕וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֥וּ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שִׂמְחָֽה:
Toute l’assemblée fut d’accord pour célébrer sept autres jours, et ils célébrèrent sept jours de réjouissances.
Rachi (non traduit)
שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים. כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים שִׂמְחָה:
M. David (non traduit)
שבעת וכו'. לשמוח בהם ולזבח לה' מלבד שבעת ימי חג המצות:
Ralbag (non traduit)
ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים. ידמה שזה הקהל היו הלוים ועשו זה לפי שמה שחטאו בראשונה ערבב שמחתם ועתה רבה שמחתם על אשר כופר להם עם שבזאת העבודה נסכמו הכהנים והלוים להתפלל לה' יתברך על ישראל ותבא תפלתם למעון קדשו השמים כמו שזכר אחר זה :
24
כִּ֣י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ יְ֠הוּדָה הֵרִ֨ים לַקָּהָ֜ל אֶ֣לֶף פָּרִים֮ וְשִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֣ים צֹאן֒ (ס) וְהַשָּׂרִ֞ים הֵרִ֤ימוּ לַקָּהָל֙ פָּרִ֣ים אֶ֔לֶף וְצֹ֖אן עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים וַיִּֽתְקַדְּשׁ֥וּ כֹהֲנִ֖ים לָרֹֽב:
Car Ezéchias, roi de Juda, avait prélevé pour l’assemblée mille taureaux et sept mille moutons, les chefs avaient prélevé pour l’assemblée mille taureaux et dix mille moutons et des prêtres s’étaient sanctifiés en grand nombre.
Rachi (non traduit)
הֵרִים לַקָּהָל. מָצָאנוּ וּמִבְּקָרוֹ:
לַקָּהָל אֶלֶף פָּרִים וגו'. וְהָיוּ אוֹכְלִים בְּיַחַד מֶלֶךְ וְשָׂרִים וְהָעָם שְׂמֵחִים:
M. David (non traduit)
כי חזקיהו. בא לומר מהיכן ומאין היה להם בשר לכל העם הזה לאכול ולשמוח בכל הימים הללו ואמר כי המלך והשרים הרימו לקהל פרים וכבשים הרבה והכהנים מרובים הטהרו והקריבום שלמים ואכלו הקהל את הבשר:
M. Tsion (non traduit)
הרים. הפריש כמו ויקחו לי תרומה (שמות כה) :
25
וַֽיִּשְׂמְח֣וּ | כָּל־קְהַ֣ל יְהוּדָ֗ה וְהַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם וְכָל־הַקָּהָ֖ל הַבָּאִ֣ים מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְהַגֵּרִ֗ים הַבָּאִים֙ מֵאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַיּוֹשְׁבִ֖ים בִּיהוּדָֽה:
Toute l’assemblée de Juda se réjouit, ainsi que les prêtres, les Lévites, toute la foule venue du pays d’Israël et les étrangers, ceux qui étaient venus du pays d’Israël et ceux qui résidaient en Juda.
M. David (non traduit)
והגרים. אשר נתגיירו מן האומות:
26
וַתְּהִ֥י שִׂמְחָֽה־גְדוֹלָ֖ה בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֠י מִימֵ֞י שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א כָזֹ֖את בִּירוּשָׁלִָֽם: (ס)
Il y eut une grande joie à Jérusalem, car depuis le temps de Salomon, fils de David, roi d’Israël, il n’y avait rien eu de semblable à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם. שֶׁמָּא עַם רַב יוֹתֵר הָיוּ בָּאִין לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי שְׁלֹמֹה אֲבָל שִׂמְחָה גְדוֹלָה לֹא הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם כָזֹאת מִימוֹת שְׁלֹמֹה כִּי בְּיוֹתֵר שָׂמְחוּ עַל מַה שֶּׁאִם הָיוּ כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל מְקוּבָּצִים בִּירוּשָׁלַיִם לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חִדּוּשׁ אֵין לָהֶם שִׂמְחָה אֲבָל עַתָּה שֶׁכָּל יְמֵי אָחָז וּמַלְכֵי יְהוּדָה הָרְשָׁעִים לֹא עָלוּ לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם וְעַתָּה הוּרְשׁוּ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה וּלְפִי שֶׁהָיָה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם עַד עַתָּה הוּקְטַן בְּעֵינֵיהֶם ז' יָמִים דְּחָג הַמִּצְוֹת וְהוֹסִיפוּ עוֹד ז' יָמִים כְּדֵי לִשְׂמוֹחַ בָּהֶם וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה:
M. David (non traduit)
לא כזאת. לא היתה שמחה כזאת בירושלים כי היתה דוגמת חנוכת הבית שעשה שלמה:
Ralbag (non traduit)
כי מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא היתה כזאת בירושלים. ר''ל להיות ארבעה עשר יום ימי שמחה והם ימי חנוכת הבית ושבעת ימי החג כמו שנזכר שם :
27
וַיָּקֻ֜מוּ הַכֹּהֲנִ֤ים הַלְוִיִּם֙ וַיְבָרֲכ֣וּ אֶת־הָעָ֔ם וַיִּשָּׁמַ֖ע בְּקוֹלָ֑ם וַתָּב֧וֹא תְפִלָּתָ֛ם לִמְע֥וֹן קָדְשׁ֖וֹ לַשָּׁמָֽיִם (פ)
Les prêtres et les Lévites se levèrent et bénirent le peuple ; leur voix fut entendue et leur prière parvint au séjour de Sa sainteté, aux cieux.
Rachi (non traduit)
וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם. אִם תִּרְצֶה לוֹמַר בֵּירְכָם בָּזֶה שֶׁבִּקְּשׁוּ לָשׁוּב מֵאֶרֶץ שׁוֹבֵיהֶם וַיִּשָּׁמַע ה' בְּקוֹלָם וִישִׁיבוּם אָז ד''א וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם וְכֵן כָּתוּב לְמַעְלָה (ב' ל') וַיִּשָּׁמַע ה' אֶל יְחִזְקִיָּהוּ וַיְרַפֵּא אֶת הָעָם:
M. David (non traduit)
וישמע בקולם. ה' שמע בקולם והסכים על ידיהם:
M. Tsion (non traduit)
למעון. ענין מדור כמו השקיפה ממעון קדשך (דברים כו) :
Ralbag (non traduit)
ויקומו הכהנים הלוים ויברכו את העם וגו'. ידמה שהיה הרצון בזה דבר אחר זולת ברכת כהנים אך היתה תפלה וברכה שברכו בה ישראל הכהנים והלוים יחד והיה הרצון באמרו הכהנים הלוים. הכהנים והלוים. שאם היה הרצון בזה ברכת כהנים לא היה צריך לומר הלוים ועוד מה חדוש היה בזה הלא בכל יום היו נושאים כפיהם לברכם. ואפשר שנאמר שהברכה שברכו אותם עתה היתה יותר נשמעת מפני העבודה הנפלאה שקדמה לה :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source